#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יחיד ושיירא ששבתו בבקעה והקיפו במחיצות גרועות, מהו השיעור היקף דמותר לטלטל בו?	"לפי הרבנן לעולם יש לו כל צרכו [ויש מח&#x27; בין השתי תנאים בשיטת הרבנן אם הוא דוקא בדרך], לפי ר&#x27; יוסי ב&quot;ר יהודה בכל אופן יש לו סאתים לכל אדם, וקיי&quot;ל כר&#x27; יהודה דבאחד או שנים יש בית סאתים, ובשלשה ויותר יש להם כל צרכיהם, ובלבד שלא יניחו בית סאתים פנוי [דשלשה נחשבים כרבים כדדרשינן בזבה ימים שנים רבים שלשה (ערוה&quot;ש סע&#x27; ג&#x27;)] {ולכאורה צ&quot;ב קצת מאי שנא מבית שער דאינם ראוים לדירה ואינם אוסרים, ותי&#x27; ר&quot;י באק דהיינו דוקא כשיש דירה גמורה ג&quot;כ אבל אם כולם דרים בדירות גרועות אוסרים אהדדי, ויש להוסיף דזהו הטעם דסוכת חג בחג אוסרים אהדדי דכולם דרים בסוכה משא&quot;כ כשיש אנשים דדרים גם בבית אין הסוכה אוסרת, ועי&#x27; לקמן סי&#x27; ש&quot;ע סע&#x27; א&#x27;, ושוב מצאתי שהבית מאיר תי&#x27; דמיירי כשיש לכל אחד אהל בפנ&quot;ע}"	סימן שס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היו במקום ישוב?	"קיי&quot;ל דה&quot;נ מותר עד בית סאתים ואין חילוק בין מקום ישוב לבקעה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [דלא כעולת שבת (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)], וכן לגבי שלשה מותר כל צרכן אפי&#x27; בישוב (ריטב&quot;א י&quot;ז ע&quot;א, וע&quot;ע חזו&quot;א או&quot;ח סי&#x27; ע&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן שס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במחיצות מעולות?	"מותר אפי&#x27; ביותר מבית סאתים כיון שהוא מוקף לדירה (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [וביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;) שחכמים אסרו כל מין היקף שאינו דומה להיקף החצר והבית, הן מפני שאינן מוקפות אחר פתיחת הבית להן, והן מפני גריעות המחיצות עצמן], והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה כגון) בשם התוספת שבת דדי בג&#x27; מחיצות מעולות דהוי רה&quot;י גמור ואז הרביעית יכול להיות שתי או ערב {ואין להביא ראיה לזה מתוס&#x27; עירובין (כ&quot;ה ע&quot;ב) בשם רבינו נתנאל דהתם מיירי בבית דהוי דירה קבוע וכמ&quot;ש בסמוך בשם ברית אברהם (ר&quot;י באק)}, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סע&#x27; ו&#x27;) דרצה לחדש דאפי&#x27; מחיצות גמורות אסורות, ע&quot;ש."	סימן שס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מחיצה גרועה 1) בשתי 2) בערב?	"1) שתי לבד תוך ג&#x27; טפחים (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), אבל אם הם עומדים בסמוך זה אצל זה [עומד מרובה (חזו&quot;א סי&#x27; ע&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;), דלא כרשב&quot;א וריטב&quot;א דס&quot;ל דאפי&#x27; עומד מרובה הוי מחיצה גרועה (גאו&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) {והא דמשמע מפמ&quot;ג (סי&#x27; שס&quot;ב א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז) דצריך צוה&quot;פ עם עומד מרובה נראה דמיירי בפירצה יותר מעשר וקאי בשיטת הרמב&quot;ם ועל זה קאמר דמהני צוה&quot;פ יותר מעשר אם הוא עומד מרובה}] הוי מחיצה מעלייתא (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;), ועוד כתב הפמ&quot;ג (סי&#x27; שס&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דאם יש קנה אחד למעלה לחבר הקנים ג&quot;כ מהני (שעה&quot;צ שם) [והנת&quot;ש מסתפק אם יכול להיות למעלה מעשרה טפחים {ומסתבר כן}], וכן כתב הפמ&quot;ג דמהני ערב עם ד&#x27; קונדיסים, והשיג עליו החזו&quot;א הרי כל מחיצה של ערב יש לה קנים בקרנות ואפ&quot;ה נחשב כמחיצה גרועה {וי&quot;ל דיכול להיות ערב בלא שתי כלל כגון שהקנים עומדים חוץ לגדרי המחיצות, ואמנם השעה&quot;צ לא הביא חלק זה דפמ&quot;ג, ואפשר מפני דקשה לו כמו שהקשה החזו&quot;א} 2) חבלים תוך ג&#x27; טפחים (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), וה&quot;נ אם הם סמוכים זה לזה הוי מחיצה מעלייתא (שעה&quot;צ שם)"	סימן שס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצורת הפתח?	"{יש להסתפק אם מקרי מחיצה גרועה, ובמ&quot;ב דרשו מביאים ראיה מפמ&quot;ג לקמן (סי&#x27; שס&quot;ב א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז) דמשמע דצוה&quot;פ בעי נמי עומד מרובה, ולענ&quot;ד ליכא ראיה וכמ&quot;ש למעלה דהתם קאי בשיטת הרמב&quot;ם דס&quot;ל דאינו יכול לעשות צוה&quot;פ יותר מי&#x27; אמות, ועל זה קאמר דלפי הרמב&quot;ם מצי למימר דמיירי בעומד מרובה, והיינו שהוא מוקף מג&#x27; צדדין ויש צוה&quot;פ בצד רביעית אבל לא מהני צוה&quot;פ בכל הצדדין אבל לדידן דלא קיי&quot;ל כהרמב&quot;ם אפשר דמהני בכל הצדדין, אמנם ר&quot;י באק רצה להביא ראיה מתוס&#x27; עירובין (י&quot;א ע&quot;א) דכתבו בחד תירוץ דצוה&quot;פ גרוע ממחיצת שתי או ערב וא&quot;כ כ&quot;ש היכא דלא מהני שתי או ערב גם לא מהני צוה&quot;פ, ולפי&quot;ז יצא חומרא דצריך ליזהר בחצר גדולה אם בונה סביבה צוה&quot;פ, וכן ב-bungalow colony שלא ישאר בית סאתים פנוי, אמנם מבואר מתוס&#x27; (עירובין י&quot;ח ע&quot;א) דדירה קבע עדיף טפי, וכן פסק שו&quot;ת ברית אברהם (או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;א) דדירה קבע ליכא איסור כלל דמחיצה גרוע (נתיבות שבת פט&quot;ו הע&#x27; נ&quot;ב) [והא דכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) דאסור אפי&#x27; בישוב היינו במקום שמצוי מחיצות טובות אבל אינו דירה קבע]}"	סימן שס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יחיד שהקיף יותר מבית סאתים האם מותר לטלטל ממנו לכרמלית גמור?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא מתוספת שבת דאסור דמדינא הוא רה&quot;י גמור ע&quot;י לבוד אלא שהחמירו חז&quot;ל, והשיג עליו החזו&quot;א דהביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; שמ&quot;ו סע&#x27; ג&#x27; ד&quot;ה ומותר) הביא ראיה מתוס&#x27; (שבת ט&#x27; ע&#x27;&#x27;א) דמותר לטלטל ממקום שיש בו ג&#x27; מחיצות לכרמלית גמור אע&quot;פ שמדינא הוא רה&quot;י גמור {ונראה לחלק דהכא עדיף טפי שיש בו ד&#x27; מחיצות אלא שהם גרועות}, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; שע&quot;ד סע&#x27; ב&#x27;"	סימן שס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשלשה שהקיפו ו&#x27; סאין ואינם צריכים אלא ד&#x27; סאין?"	"המרדכי מדייק מגמ&#x27; דדוקא אם צריכים ה&#x27; והקיפו ז&#x27; הוי אסור אבל לא כשהקיפו ו&#x27; דזהו השיעור באמת לג&#x27; אנשים, וכן פסק השו&quot;ע, אכן הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא ראיה מרש&quot;י דאפי&#x27; בכה&quot;ג נחשב שנשאר בית סאתים פנוי ואסור, וכן משמע משאר ראשונים שחולקים על המרדכי (א&quot;ר, גאו&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן שס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשני בני אדם?	"הב&quot;י מסתפק אם יש להם בית סאתים או ד&#x27; סאה, אבל פשוט לשאר הפוסקים (שלטי הגיבורים, ב&quot;ח, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, גר&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) דאין להם אלא בית סאתים, וכן פסק השו&quot;ע למעשה, ודייק הגר&quot;א מדאמר ר&#x27; יוסי ב&quot;ר יהודה דג&#x27; יש להם בית ו&#x27;, ומשמע דזהו דבר חידוש ואי אמרת דשנים יש להם בית ד&#x27; ליכא חידוש דג&#x27; יש להם בית ו&#x27;."	סימן שס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם 1) גוי 2) קטן 3) אשה, מצטרף לג&#x27; אנשים להתיר כל צרכו?"	"1) איתא בירושלמי (עירובין פ&quot;א ה&quot;י) דאינו מצטרף (רמב&quot;ם, ב&quot;י, רמ&quot;א) 2) הירושלמי מסתפק בה ופסק הרמב&quot;ם לחומרא, ותמה עליו הב&quot;י הא קיי&quot;ל כדברי המיקל בעירוב, והרמ&quot;א הביא די&quot;א דקטן אינו מצטרף (גר&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;), והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) מצדד דאם הוא גדול בשנים אע&quot;פ שלא הביא ב&#x27; שערות מצטרף, וחרש ושוטה אינן מצטרפין (ערוה&quot;ש סע&#x27; ג&#x27;) 3) כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דמצטרפת, אבל מצדד דאם הוא מצב של איסור יחוד אינה מצטרפת, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ג&#x27;) ס&quot;ל דאיש ואשתו נחשבים כאחד [אבל אב ובנו נחשבים כשנים (דעת תורה למהרש&quot;ם בשם ישועות יעקב סי&#x27; שס&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ג)]"	סימן שס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשתנה מנין הדיורים באמצע השבת?	"קיי&quot;ל כרב הונא (עירובין י&quot;ז ע&quot;א) דאזלינן בתר תחילת שבת, אם היו ג&#x27; בתחילת שבת מותרים אע&quot;פ שמת אחד באמצע השבת, ואם היו ב&#x27; בתחילת שבת לא מהני מה שבא עוד אחד באמצע השבת"	סימן שס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לשבת הבאה?	"אינו המשך משבת זו והכל תלוי כמה אנשים שבתו בתחילת אותה שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27; - י&#x27;)"	סימן שס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם החיצונים רחבים, מה דינם 1) אם רק האמצעי יותר מבית סאתים 2) אם החיצונים יתירים מבית סאתים?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-7f876cc066c94f2a7b5ce387c02517971116141c.jpg"">"	סימן שס סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם האמצעי רחבה, מה הדין 1) אם כולם כבית סאתים 2) החיצונים יותר מבית סאתים 3) האמצעי יותר מבית סאתים?	"1) כולם מותרים [ולא אמרינן דהחיצונים נחשבים כד&#x27; בית סאה מפני שהם פרוצים לאמצעי], וכתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) דדבר זה מוסכם לכל ואינו המשך מי&quot;א הנ&quot;ל 2) רואין האמצעי כאילו הוא דר בכל אחד מהחיצונים ואין להם אלא שנים ולפיכך אסורים אבל האמצעי מותר דאינו פרוץ במילואו להחיצונים 3) האמצעי אסורה וממילא גם החיצונים אסורים מפני שהם פרוצים למקום האסור להם"	סימן שס סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באמצעי רחבה, מה הדין אם יש שנים באמצעי או בחיצונים?	"נמצא שיש ג&#x27; בחיצונים ובהם מותר כל צרכן [דאמרינן דהאמצעיים דירתם בכל ההיקף כאן וכאן (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ב)], ולגבי האמצעי לפי הי&quot;א המחמירים אינו מותר אלא כבית סאתים [ואם הוא יותר מזה יאסור הכל מפני שהם פרוצים למקום האסור], אבל לפי המקילים האמצעי נעשה חצר לחיצונים ויש לו נמי כל צרכן (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן שס סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באמצעי רחבה ואחד מחיצונים הוי יותר מבית סאתים, מה הדין אם נפרץ יותר מעשר?	"כתב השו&quot;ע דהאמצעי נאסר דפרוץ לחיצון [והציור דהוו מותרים מיירי כשיש לו פתחים הרבה וכל פתח ופתח אינו יותר מי&#x27; אמות (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;א)], וממילא גם החיצון שני נאסר דפרוץ לאמצעי (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;), אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) מצדד לומר דע&quot;י פרצה יותר מעשר הוי כאילו דרים בקרפף אחד ונמצאת שיש שנים דרים בגדולה וממילא יצטרף עם החיצון שני לעשות שלשה בחיצון שני ועושהו שיירא, וממילא לפי המקילים הנ&quot;ל נמצאת דגדולה ג&quot;כ יש לו כל צרכו דהוי כחצר לחיצון והכל מותר, והשיג עליו התוספת שבת (מובא במחה&quot;ש) דזה דוחק לומר דכשכתב המחבר דבפרוץ יותר מעשר גם המגופפים אסורים היינו דוקא לפי הי&quot;א המחמירים ולא לפי המקילים דהמחבר סתם דהעיקר כוותייהו [והא דכתב המחבר בשנים באמצעי דנותנים לשני חיצונים כל צרכם אין כוונתו לילך בשיטת הי&quot;א המחמירים אלא ר&quot;ל בודאי יש לחיצונים כל צרכם לכו&quot;ע ואינו מכניס עצמו למח&#x27; הנ&quot;ל (ר&quot;י באק) {ובאמת מקורו הוא מריטב&quot;א והוא עצמו ס&quot;ל כמחמירים, ובזה גם מיישב הא דכתב המחבר דמגופפים אסורים דרק מצטט לשון הריטב&quot;א דמחמיר}], אלא כתב התוספת שבת דפירצה יותר מעשר אינו עושהו כאילו הוא קרפף אחד, והביה&quot;ל (ד&quot;ה הו&quot;ל) הביא מח&#x27; זה בין המג&quot;א ותוספת שבת ולא הכריע, אבל פשוט להערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&#x27;) כהתוספת שבת, והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ק&quot;ו ס&quot;ק ב&#x27;) מקיל כהמג&quot;א"	סימן שס סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן דיש לחצר קטנה נמי גיפופי ע&quot;י הכותל שנראה מבחוץ ושוה מבפנים?	"כתב הריטב&quot;א דצריך לאוקמיה כגון שהכותלים נכנסין לתוך החצר גדולה וגם יש בו יותר מג&#x27; טפחים עד כותל שבאורך החצר גדולה [א&quot;נ מצי לאוקמיה כגון שהגיפופים ארוכים מד&#x27; אמות], ומבואר דהריטב&quot;א מיירי כגון שיש שנים באמצעי ואי אמרת דהוי כלחי נמצאת שאין שלשה בחיצון וכל אחד אין לו אלא כבית סאתים ולפיכך צריך להגיה או לדחוק מש&quot;כ המחבר &quot;דאז אוסרת הגדולה על הקטנה&quot; (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)"	סימן שס סעיף ג		
